"הקושי של ילדים שחזרו מפינוי יישובי צפון ישראל למערכת החינוך הוא בלתי נתפס"
הקושי של ילדים שחזרו מפינוי יישובי צפון ישראל למערכת החינוך הוא משמעותי וטעון מבחינה רגשית וחינוכית. ראשית, יש להבין שאלו ילדים שחוו טראומה קשה של
הקמה וניהול בית ספר תיכון בעל רוח חינוכית חדשה המבוססת על עקרון "היי טק היי" התיכון נקרא תיכון "הייטק היי" וממוקם ברחובות.
תהליך ההקמה כלל גיוס צוותי מורים, הכנת מערכי שיעור ברוח האידואלוגיה, הטמעת תהליכי עבודה חדשים בקרב הצוות ועוד. ניהול ביה"ס וגיוס כלל צוותו מיומו הראשון ועד היום כאשר ביה"ס מונה כ- 550 תלמידים וכ- 60 מורים במודל ייחודי ופדגוגיה חדשנית.
שלב ניהול של ביה"ס הביא את סיון להיות אחראי על לא פחות מ-550 תלמידים וזאת בנוסף ל-60 מורים ועובדי צוות שגייס סיוון לצורך משימתו.
יובל סיון נחשב לחלוץ בהובלת מדיניות פדגוגית חדשה, חינוכית וארגונית בשיתוף משרד החינוך. סיון אחראי גם על הובלת שיתופי פעולה בין גורמים בעלי זיקה חינוכית שונים בהם: עמותות ללא מטרות רווח, חברות תעשיה והיי טק, ארגונים חברתיים ועוד.
יובל סיוון שימש כרכז החברתי בתיכון "אביב" שברעננה בנוסף להיותו חבר הנהלה בכיר. במסגרת תפקידיו בתיכון זה שימש גם כרכז הצוות המקצועי בתחום היסטוריה
סיוון שימש גם כרכז התוכנית הידועה "לקראת בגרות מלאה" בה היה אחראי על ריכוז התחום הפדגוגי של התוכנית שמטרתה: העלאת אחוז הזכאים לבגרות בקרב תלמידים בישראל.
דרך הוראה של נושאי הלימוד בהיסטוריה ובכלל יצירת צוות מורים משובח ממגוון תחומי דעת הצלחנו להעלות את אחוזי הזכאות לבגרות של ביה"ס באופן משמעותי.
בהקשר של הוראת ההיסטוריה קיימנו סמינרים ואף וובינארים אודות נושאי הלימוד לראשונה. התלמידים מצאו את הפלטפורמה החדשה מרתקת ומעשירה ובכך גם הצליחו יותר ללמוד את הנושאים המורכבים ולהצליח בבגרויות.
יובל סיוון הינו יליד למשפחה מלומדת ומוכרת בתחום ההוראה והחינוך, אביו פרופ' דניאל סיון הינו המנהל המחלקה לעברית באוניברסיטת בן גוריון שבנגב*, אימו של יובל סיוון הינה פרופ' מירי סיון המתמחה במדעי ההתנהגות ובייעוץ חינוכי.
יובל סיוון בוגר שני תארים בהיסטוריה כללית ותקשורת המונים בהצטיינות, תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוכיות ודוקטורנט להיסטוריה באונ' תל אביב.
בנוסף על כך, בוגר מכון "אבני ראשה" היוקרתי לניהול מערכות חינוכיות.
"כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס." ~ אלי ויזל
הקושי של ילדים שחזרו מפינוי יישובי צפון ישראל למערכת החינוך הוא משמעותי וטעון מבחינה רגשית וחינוכית. ראשית, יש להבין שאלו ילדים שחוו טראומה קשה של
איש החינוך לשעבר יובל סיון סבור כי תכניות הלימוד בישראל "לעבור שדרוג משמעותי – ובהקדם האפשרי". צפו בוידאו:
הארכת יום הלימודים הינו נושא שנמצא על שולחנם של קברניטי משרד החינוך מיום כינונה של המדינה. פעם היה חינוך בלתי פורמאלי בתוך הפורמאלי. פעם יום
גל האנטישמיות אכן דורש וראוי להתייחסות בכל מוסדות החינוך. האנטישמיות מראה שהיא ממש קיימת ובעוצמות איומות בארה״ב ובמערב במקומות שנחשבו יהודיים ובטוחים כמו ניו יורק
למידה הינה מה שמאפשר קפיצת קוונטום לכל עובד ועובדת. למידה נכונה חייבת למפות את יעדי החברה ולראות היכן היא צמודה ליעדים ברמה אסטרטגית והיכן היא
בשעת חירום זו, שעת מלחמה, ברור שלבתי הספר תפקיד מכריע וכך גם לשמירת השגרה. כלל החוקרים כתבו ואמרו למכביר מדוע. יוזמה מבורכת של הקמת בתי
אכן הרשתות החברתיות הפכו את כל העולם. לא רק את החינוך אלא גם את ההתנהלות אל מול נבחרי ציבור, שמועות, סוגיות משפטיות ועוד. לראייה מס'
התנהלות פיננסית היא דבר שממש לא היה קיים במערכת החינוך על כל זרמיה ושלביה עד לפני ממש זה עתה. יובל סיון סבור כי יש יוזמות
יוזמה מבורכת. פורמט מענין לקיים "אי-כנס" כמו קיומם של האקתונים שונים ומגוונים. ושוב, יש לבחון האם אותן יוזמות רלוונטיות לא רק לתמונות ולפרסומים של ביה"ס