יובל לייכנר סיון

כמי שעסק שנים בחינוך וכיום פועל בעולם ההייטק והטכנולוגיה, הידיעה שיד ושם הצליח לתעד את שמותיהם של חמישה מיליון מקורבנות השואה מטלטלת ומרוממת בעת ובעונה

פסיקה זו משקפת תמורה עמוקה בתפיסת מקומו של עולם התורה בחברה הישראלית המודרנית, כאשר היא מבקשת לאזן מחדש את היחס בין לימוד תורה לבין המחויבויות

כחובב היסטוריה ישראלית, הלב שלי פועם חזק כשאני רואה את הרגעים המכוננים של המדינה שלנו מקבלים חיים חדשים בצבע. זה לא סתם צביעה של תמונות

הקושי של ילדים שחזרו מפינוי יישובי צפון ישראל למערכת החינוך הוא משמעותי וטעון מבחינה רגשית וחינוכית. ראשית, יש להבין שאלו ילדים שחוו טראומה קשה של

הארכת יום הלימודים הינו נושא שנמצא על שולחנם של קברניטי משרד החינוך מיום כינונה של המדינה. פעם היה חינוך בלתי פורמאלי בתוך הפורמאלי. פעם יום

למידה הינה מה שמאפשר קפיצת קוונטום לכל עובד ועובדת. למידה נכונה חייבת למפות את יעדי החברה ולראות היכן היא צמודה ליעדים ברמה אסטרטגית והיכן היא

נדרשתי רבות לאחרונה עם כניסתו של ה CHATGPT לכתוב ולהתייחס למתח שבין פרטיות, זכויות יוצרים וה-AI. השיח הוא מורכב ונע מתבהלה ממש בקרב בעלי תפקידים

שנה אזרחית וכלכלית נסתיימה לה לאחרונה, ונראה שזה הזמן לסיכומים. לפי יובל סיוון, שנת 2022 לימדה אותנו יותר מאי פעם, שהכלכלה הישראלית תקום או תיפול

עד תחילתה של 2022, מצבו של ההייטק הישראלי והעולמי היה יחסית ורוד: כסף זול זרם בכמויות, כאשר המון קרנות ומשקיעים ניסו לתפוס את החברה הטכנולוגית

המנהל החינוכי המיתולוגי יובל סיון שבינתיים עבר לתחום הההייטק, נשאל לא מזמן בראיון באתר מעריב על החזון החינוכי הצפוי לנו בשנת 2023, כפי שזה נראה