מוזיאון יד ושם בהישג אדיר!

כמי שעסק שנים בחינוך וכיום פועל בעולם ההייטק והטכנולוגיה, הידיעה שיד ושם הצליח לתעד את שמותיהם של חמישה מיליון מקורבנות השואה מטלטלת ומרוממת בעת ובעונה אחת. זהו הישג אדיר לא רק מבחינה היסטורית אלא מבחינה מוסרית, משום שהוא מזכיר לנו שהזיכרון הלאומי אינו אוסף מספרים אלא בני אדם, סיפורים ופנים. דווקא בעידן שבו קצב החיים מהיר, והטכנולוגיה לעיתים מרחיקה אותנו מהאנושיות, מרגש לראות כיצד בינה מלאכותית, אלגוריתמים וניתוח נתונים – כלים שאני פוגש מדי יום בעולמות ההייטק – מגויסים להחזיר שם, ביוגרפיה ופיסת זהות לכל אדם שניסו למחוק מההיסטוריה. עבורי זו תזכורת לכך שהטכנולוגיה אינה מטרה, אלא כלי עם אחריות, שמחייב אותנו להשתמש בכוחו למען זיכרון, חמלה וחיבור בין דורות. הידיעה שישנם עדיין מאות אלפי שמות שלא יתועדו לעולם שוברת את הלב, אך גם מחייבת אותנו לדבוק במשימה: להמשיך לחפש, לספר, להזכיר ולאפשר לדפי העד להיות קול עבור מי שלא זכו לקול. זו אינה רק משימה של היסטוריונים או מוסדות הנצחה; זו אחריות של חברה שלמה, שמבינה שעם שאין לו זיכרון – מאבד את עצמו.